מיסוי בינלאומי

מה אנחנו יודעים על מיסוי בינלאומי?

עולם המיסוי הבינלאומי נוגע לרבים מהישראלים, יחידים, תאגידים וחברות, זהו תחום מורכב ומסועף הדורש ידע, הבנה וניסיון רב מאחר שהתחום משלב בין דיני המס בישראל לבין דיני המס במדינות זרות ואמנות המס הבינלאומיות עליהן ישראל חתמה במהלך השנים. המיסוי הבינלאומי נועד בין היתר לסייע לעסקים ולארגונים לפעול בשווקים הגלובליים ולהימנע ממצבים של תשלומי כפל מס ומתשלומים גבוהים ממה שבפועל העסק צריך לשלם. המומחים של מערכת UCAN2 הכינו מדריך מקצועי בנושא הרלוונטי לרבים מהישראלים.

חשוב לזכור כי עסקים וארגונים רבים פועלים בזירות שונות בשוק הגלובלי של היום, הם מעבירים סכומי כסף גבוהים למימון עסקאות בינלאומיות גדולות וחוצות גבולות, רוכשים עסקים אחרים במדינות זרות, מוכרים מוצרים ושירותים ללקוחות בחו”ל, מקבלים תשלום במטבע זר ועוד, לכן יש לבצע תכנוני מס אופטימליים תוך התייחסות נכונה ומקצועית לכללי המיסוי הבינלאומי ובהתאם לאמנות המס המחייבות.

מיסוי בינלאומי בישראל

בשנת 2003 מדינת ישראל ביצעה רפורמה מקיפה בדיני המס והמדינה עברה לשיטת המיסוי הפרסונלי. כדאי לדעת כי בעקבות תהליכי הגלובליזציה בשנות ה-90 של המאה הקודמת החלו חברות ותאגידים לבצע תכנוני מס אגרסיביים כדי להפחית למינימום את חבות המס בארץ, וקופת המדינה ספגה הפסדים כבדים מכך. לכן, מקבלי ההחלטות החליטו לעבור מהשיטה הטריטוריאלית לשיטת המיסוי הפרסונלי, כלומר שיטה משולבת המחייבת כל הכנסה שהופקה או צמחה בישראל בתשלום מס הכנסה בארץ, וגם כל הכנסה שהופקה בחו”ל על ידי תושב ישראל חייבת במס בארץ.

השיטה המשולבת מאפשרת לרשות המיסים בישראל למסות הכנסות שהופקו בישראל גם על ידי תושבים ממדינות זרות. במרוצת השנים המדינה חתמה על עשרות אמנות מס עם מדינות שונות ברחבי העולם, אלו אמנות למניעת כפל מס שנועדו להבטיח כי אדם לא ישלם מס כפול על הכנסותיו מחו”ל, כלומר תשלום מס במדינת התושבות ובמדינה שבה ההכנסה צמחה והופקה. הרפורמה המקיפה בדיני המס בישראל נעשו במסגרת תיקון 132 לחוק ובהמשך בתיקון מס 147.

במה עוסק תחום מיסוי בינלאומי?

תחום המיסוי הבינלאומי עוסק בעיקר בכל הקשור לביצוע עסקאות בינלאומיות ופעילויות המתקיימות בין מדינות שונות. מיסוי בינלאומי הוא תחום מורכב העוסק ומתמקד בעיקר בשני התחומים המרכזיים הבאים:

• קביעת סמכות המיסוי, כלומר איזה מדינה תחייב מס על ההכנסה או על נכס מסוים.
• מניעת תשלומי כפל מס, כלומר מניעת מצב שבו נישום כלשהו יחויב בתשלום מס בשתי מדינות על אותה ההכנסה או אותו הנכס.

חשוב לציין כי מיסוי בינלאומי הוא נושא מורכב ומאתגר מאוד גם לאנשי המקצוע המיומנים, בתחום זה יש להתייחס לחקיקה ולדיני המיסוי בישראל ובמדינות זרות, להסכמים בינלאומיים ולאמנות המס. מיסוי בינלאומי רלוונטי לחברות, תאגידים, עסקים, בנקים, מוסדות ציבור, גופים פיננסיים, יחידים, קרנות השקעה, חברות הייטק ועוד.

הכירו את שיטת המיסוי בישראל

כפי שציינו, בשנת 2003 בוצעה רפורמה בשיטת המיסוי בישראל והמדינה עברה למיסוי בשיטה הפרסונלית. עד סוף שנת 2003 הונהגה שיטת המיסוי הטריטוריאלית בגינה מוסו ההכנסות שהופקו וצמחו בגבולות ישאל, בין אם על ידי תושב המדינה ובין אם ע”י תושב חוץ.

החל בינואר 2003 המדינה עברה לשיטה הפרסונלית, ולמעשה ישראל יישרה קו עם שיטת המיסוי הנפוצה והמקובלת ברוב מדינות העולם. הרפורמה המקיפה בדיני המס בישראל כוללת לא מעט שינויים בתחום הקשורים להיבטי מיסוי בינלאומי בישראל, ולמעשה השיטה החדשה מרחיבה את מעגל ההכנסות החייבות של נישומים שהם תושבי ישראל, מאחר שבשיטה זו חל מס על כלל הכנסותיו של הנישום, לרבות הכנסות שהוא הפיק מחוץ לישראל.

הכללים לקביעת מקום הפקת ההכנסה

מקום הפקת ההכנסה הוא קריטי ומהווה גורם מכריע לקביעת סמכות המיסוי של מדינות שונות. לכן, הרפורמה שבוצעה בשנת 2003 נקבעו כללים מפורטים ומחייבים לקביעת מקום הפקת ההכנסה והכללים מפורטים בסעיף 4א ובסעיף 89(ב)(3). ראוי לציין כי הכללים שנקבעו בפקודה רלוונטיים בעיקר לתושבי ישראל בנושא של זיכוי ממס זר. לכן, הכללים קובעים כי תושב ישראל יקבל זיכוי ממס שהוא שילם במדינה זרה רק אם ההכנסה החייבת היא הכנסה שמקום הפקתה וצמיחתה בחו”ל.

הכללים הנוגעים לתושבי חוץ נוגעים בעיקר לזכות המיסוי של רשות המיסים בישראל על הכנסות שהופקו וצמחו על ידי תושבי חוץ, והכלל קובע שיש למסות הכנסה של תושב חוץ רק אם ההכנסה הופקה או צמחה בתוך ישראל.

מהי הגדרת “תושבות” לעניין דיני המס?

הגדרת “תושבות” לעניין דיני המס מהווה גורם מכריע לצורך קביעת סמכות המיסוי למדינות שונות. הגדרת “תושבות” לענייני מס נקבעה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה, לפי סעיף זה תושב ישראל לענייני מס הוא יחיד הנחשב לתושב ישראל שמרכז חייו בישראל.

כדי לקבוע היכן מרכז חייו של הנישום, בהתאם לכללים שנקבעו בפקודת מס הכנסה, לוקחים בחשבון את הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של היחיד ובני משפחתו. הקשרים המשפחתיים כוללים בין השאר את כתובת המגורים של היחיד ובני משפחתו, מקום הלימודים של ילדי הנישום, מקום קבורתם של הורי היחיד ועוד. הקשרים הכלכליים מבוססים בין השאר על כתובת מקום עבודתו של היחיד, למרבות מיקום העסק ומיקום החזקת הנכסים. הקשרים החברתיים מבוססים בין השאר על מקום חברותו של הנישום, מיקום הפעילויות החברתיות שהוא עוסק בהן ומקום הארגונים החברתיים שהוא משתתף בפעילותם.

מעבר למבחן מרכז החיים לקביעת תושבות המס, יש מבחנים נוספים לקביעת תושבות הנישום, לדוגמה ישראלי ששוהה בחו”ל מעל 183 ימים בשנה ייחשב כתושב ישראל, גם אם מרכז חייו בפועל נמצא במדינה זרה. כמו כן, כדאי לדעת כי הסכמי מס בינלאומיים מגדירים באופן שונה את התושבות, ויש להתייחס לכך בהתאם כדי להימנע מכפל מס.

אמנות למניעת כפל מיסוי בינלאומי

אמנות למניעת כפל מס בינלאומי הן הסכמים בילטראליים שנחתמו בין שתי מדינות, ואמנת המס משקפת את נכונותן והסכמתן של המדינות בדבר חלוקת זכויות המיסוי וקביעת הקדימות בזכויות המס לגבי סוגים שונים של הכנסה. לאמנת מס יש מטרה מוצהרת למנוע תשלומי כפל מס ולגרום לנישומים לשלם מס בשתי מדינות שונות על אותה ההכנסה או אותו הנכס.

כדאי לדעת כי ישראל חתמה על עשרות אמנות מס בינלאומיות, אלו הסכמים המהווים חלק חשוב עבור המגזר העסקי בישראל, והן מסייעות למשק הישראלי ולעסקים מישראל לשמור על תחרותיות בשווקים הגלובליים. אמנת מס בינלאומית כוללת בדרך כלל סעיפים הנוגעים להגדרת ולקביעת תושבות הנישום, חלוקת זכויות המיסוי לפי סוגים שונים של הכנסה ומניעת כפל מס אם לשתי המדינות המהוות צד להסכם יש זכויות מיסוי על ההכנסה או הנכס.

באמנות מס רבות הוחלט לאמץ את הכלל המעניק זכות מיסוי עדיפה למדינה בה צמחה או הופקה ההכנסה העסקית.

אחד מתכנוני המס מבוסס על מקלט מס, זו אופציה שיכולה להתאים לעסקים שונים וליחידים ומקלטי המס מאפשרים להימנע מתשלומי מס גבוהים. יחד עם זאת, בשנים האחרונות ארגון ה-OECD ומדינות רבות החלו להילחם בתופעה של מקלט מס לכן חשוב להתייעץ ולעקבו אחר ההתפתחויות בתחום של מיסוי בינלאומי.

קיום “מוסד קבע” במדינת אמנה

המונח “מוסד קבע”, באנגלית Permanent Establishment, הוא אחד מהמונחים החשובים באמנות מס בינלאומיות. המונח מגדיר את היקף זכות המיסוי של מדינה המהווה צד להסכם על ההכנסות של תאגיד שהוא תושב של מדינה אחרת. סעיף 5 לאמנות המס לפי המודל של ארגון ה-OECD מגדיר את המונח “מוסד קבע” בדרך הבאה: מקום עסקים קבוע באמצעותו מתנהלים עסקי המיזם, בין אם כולם ובין אם חלקם.

יש שלושה תנאים שחייבים להתקיים במצטבר להגדרת “מוסד קבע”:

• מקום פיזי שבו העסק מבצע את פעילותו העסקית.
• קיומו של מקום עסקים קבוע (לא זמני ולא ארעי).
• מקום העסק משמש גם לניהול העסק או המיזם.

התפתחות בתחום המיסוי הבינלאומי

תחום המיסוי הבינלאומי ממשיך להתפתח בקצב מהיר, וכיום הוגבר שיתוף הפעולה בין רשויות המס במדינות שונות. רשות המיסים בישראל מעבירה ומקבלת מידע עדכני על הכנסות ונכסים של ישראלים בחו”ל, וכיום חילופי המידע שקופים ומפורטים, ובנוסף הוקמו מנגנוניים ייעודיים להחלפת המידע הנוגע להכנסות, נכסים ומיסוי.

המדריך באדיבות המומחים של מערכת הנהלת חשבונות באינטרנט UCAN2. למידע נוסף בנושא מיסוי בינלאומי בישראל – אנא צרו איתנו קשר.