מושגים הקשורים להנהלת חשבונות

להלן הרחבת מושגים הקשורים לעולם הנהלת החשבונות

מנהל חשבונות

 

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית מנהל חשבונות (בקיצור: מנה"ח או מנח"ש), אחראי על רישום האירועים החשבונאיים בעסק. אין לבלבל בין מנהל חשבונות העוסק בהנהלת חשבונות ובין רואה חשבון העוסק בראיית חשבון.

 

מנהל החשבונות אחראי על עבודת הנהלת חשבונות היומיומית הכוללת, בין השאר, הנפקת חשבוניות ורישומם, הכנת משכורות, תשלום צ'קים לספקים, גביית חובות, רישומי מלאי, התאמות הבנקים, ומטלות נוספות התלויות לאופיו הספציפי של העסק. הרישומים נעשים על פי כללים מקובלים, בשיטת החשבונאות הכפולה או החד-צדדית, ובנוסף, מכין מנח"ש את הדיווחים התקופתיים (חודשי או דו-חודשי) לשלטונות המס. בתום תקופה נתונה (בדרך כלל שנת מס, אך רבים עושים זאת בכל רבעון) מועברים רישומיו לביקורת של רואה חשבון, המוכר על ידי השלטונות כגורם מוסמך לאשר, לתקן או לפסול את הרישומים.

 

כל בית עסק נזקק לשרותיו של מנהל חשבונות, ולמעשה החל מהשלבים הראשונים של תכנון העסק כבר יש צורך להיעזר בו. כל חנות קטנה, כל יצרן או בעל מלאכה, חברה בע"מ, עמותה, עצמאים גדולים וקטנים אינם יכולים להתמודד עם ניהול עסקיהם ללא מנהל חשבונות. בעלי עסק בהיקפים קטנים אינם מעסיק מנהלי חשבונות במשרה מלאה אלא מוסרים את הניירת שלהם פעם בחודש לבעלי מקצוע. בכל אזור מסחרי ישנם משרדי הנהלת חשבונות הנותנים שירותים קבלניים מסוג זה.

 

כשהעסק מתפתח נדרש בו בעל מקצוע במשרה מלאה, וככל שהיקפי העבודה גדלים – יש צורך להוסיף בתוך העסק מנהלי חשבונות המבצעים תפקידים שונים במחלקות נפרדות. במקרים כאלה יעמוד מעל כולם מנהל חשבונות ראשי, וכשהעסק מורכב ממנים חָשָב – לו כפופים כל מנהלי החשבונות. החשב הינו בעל מקצוע מיומן (בדרך כלל רואה חשבון) והוא בעל ראיה מערכתית מקיפה.

 

הנהלת חשבונות בישראל

תעודת מנהל חשבונות אינה תעודה של מוסד אקדמי, אלא תעודה מקצועית של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. ישנם 3 סיווגים:

סוג 1+2 – הנמוך ביותר לבעלי תפקידים שוליים ועזרה לבעל מקצוע בכיר יותר.

סוג 3 – הסיווג המתאים לניהול עסק קטן באופן עצמאי.

מנהל חשבונות מדופלם – חשבונאי בכיר – הסיווג הגבוה ביותר, הכולל לימוד חוקי המס, ומתאים לניהול עצמאי של חשבונות בעסק מורכב.

 

מנהלי חשבונות לומדים מחשוב של הנהלת חשבונות, חישובים מסחריים, עסקאות בניירות ערך, חשבונאות ניהולית (תמחיר, דיני עסקים, דיני חוזים, עקרונות תורת המשק והסחר).

 

תעודות אלו אינן הכרחיות, שכן להבדיל מיועץ מס או רואה חשבון רשאים גם חסרי תעודות לשמש כמנהלי חשבונות, ובמקרים רבים מעסיקים בוחרים מנהל חשבונות על פי ניסיונו ולא על סמך תעודה מקצועית. בשנים האחרונות, ולמעשה בתהליך שהחל עוד בשנות ה-90, פונים למקצוע, גם בעלי הכשרה אקדמית בתחום הכלכלה ואפילו רואי חשבון מוסמכים שלא מצאו עבודה במקצועם, מוצאים את פרנסתם בהנהלת חשבונות, הנחשבת פחותה יותר.

 

מנהל חשבונות נושא תפקיד רגיש בעסק, ובדרך כלל יש לו נגיעה ישירה בהוצאה ובקבלת כספים, הוא גם נחשף לסודות העסקיים של העסק, למהלכים שונים הקשורים לבעלים ולעובדים. לכן, יושרו האישי ונאמנותו חייבים להיות מוחלטים ונטולי ספק, עד כדי כך שישנם עסקים רבים המעבירים מועמדים לתפקיד – מבחני אמינות כמו בדיקות פוליגרף.

 

חשבשבת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית חשבשבת היא תוכנה ישראלית עבור הנהלת חשבונות ולניהול מלאי של חברת חשבשבת בע"מ, הנפוצה בקרב בתי העסק בישראל.

 

חשבשבת (Hashavshevet)
בשנות ה-80 של המאה ה-20 הוציאה חברת חשבשבת את גרסאותיה הראשונות של תוכנה זו שהתאימו למערכת ההפעלה DOS שהייתה נפוצה באותה תקופה. התוכנה זכתה להצלחה רבה בזכות הממשק העברי הפשוט שלה שאיפשר ניהול חשבונות תקין של עסק בצורה מתקדמת יחסית לתקופה, ומאז מעמדה בקרב בתי העסק הישראליים התקבע.

 

בשנת 1998 הוציאה חברת חשבשבת גרסה חלונאית של התוכנה, אך בשל ההרגל מנהלי חשבונות רבים משתמשים עדין בגרסת ה-DOS, שהיא תוכנת ה-DOS הנפוצה ביותר בישראל. החברה ממשיכה להעניק לגרסת ה-DOS תמיכה מלאה, למרות הקושי בתאימות בין גרסה מיושנת זו לתוכנות החדישות האחרות הקיימות בבתי העסק וההתממשקות עם החומרה החדישה (דבר היוצר בעייתיות למשל בעת ההדפסה, במיוחד בעברית).

 

במכללות המקצועיות בישראל נלמד התפעול של תוכנה זו כחלק מתוכנית הלימודים. ברבות מהמכללות הלימוד עדיין נעשה על גרסת ה-DOS.

 

ביקורת (חשבונאות)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית ביקורת או ביקורת חיצונית היא תפקידו העיקרי של רואה החשבון, הנקרא לרוב בהקשר זה "רואה החשבון המבקר". במסגרת הביקורת מבקר רואה החשבון את הדוחות הכספיים של הפירמה ונותן חוות דעת עליהם.

 

הצורך בביקורת חשבונאות נבע בתחילה מרצון בעלי הפירמות בבריטניה לוודא כי מנהלי החשבונות שלהם אינן מועלים בכספם. עם הזמן התפתח התחום והפך לסטנדרט מחייב במדינות המערב. כיום בעלי הפירמות אינם הצרכנים היחידים של תפוקת רואה החשבון המבקר, כי אם אישים וגופים רבים אחרים, כגון בנקים, רשויות שלטוניות, משקיעים חיצוניים, נושים, ספקים ולקוחות. כל אלו מסתמכים על חוות דעת מקצועית ובלתי תלויה הניתנת על ידי רואה החשבון המבקר.

 

הגדרה בישראל
מטרתה של הביקורת מוגדרת בגילוי דעת 73 של לשכת רואי החשבון בישראל, סעיף 3:

"מטרת הביקורת היא לאפשר למבקר לחוות את דעתו אם הדוחות הכספיים משקפים באופן נאות בהתאם לכללים החשבונאיים מקובלים, מכל הבחינות המהותיות, את המצב הכספי של המבוקר, תוצאות פעולותיו, השינויים בהונו העצמי ותזרימי המזומנים שלו". חלוקת האחריות בין הרואה חשבון המבקר להנהלת החברה לדוחות הכספיים המבוקרים נקבע בחוק החברות החדש משנת 1999, כאשר ההנהלה היא האחראית לדוחות הכספיים ואילו הרואה חשבון אחראי על חוות דעתו.

 

מקצוע ראיית החשבון בישראל
בישראל, החוק המסדיר את מקצוע ראיית החשבון הוא חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955. על פי חוק זה הוקמה מועצת רואי חשבון בישראל האחראית על מתן רישיון לעיסוק במקצוע.

 

כדי להיות מוסמך ובעל תעודת רואה חשבון בישראל יש לעבור מבחנים של מועצת רואי חשבון בישראל.

 

לימודי החשבונאות לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות משולבים בדרך כלל עם נושאים כגון כלכלה, ניהול ומשפטים.

 

תקופת ההתמחות של רואה חשבון נמשכת שנתיים, לעומת עורך דין שתקופת ההתמחות שלו נמשכת שנה.

 

הלימודים במוסדות מוכרים מקנים פטורים מבחינות הלשכה חוץ מבחינות סופיות ב': פיננסים וביקורת. אחוז קטן מצליח לעמוד בכל המסלול ולעבור את הבחינה – אין שיתוף פעולה בנוגע לנתונים מדויקים מצד המוסדות.

 

רואי חשבון מועסקים במשק במספר נרחב של תפקידים. רוב רואי החשבון עובדים במשרדי ראיית חשבון, החל ממשרד של אדם אחד וכלה בארבעת המשרדים הגדולים, שכל אחד מהם מעסיק מאות עובדים. רואי חשבון אחרים עובדים כמנהלי כספים או חשבים בחברות. רובם של רואי החשבון העובדים במשרדי רואי החשבון מועסקים בתפקידי ביקורת כספים וייעוץ פיננסי. חלקם הגדול מאוגדים בלשכת רואי חשבון בישראל שהיא גוף וולונטרי-מקצועי. חלק מרואי החשבון מועסקים בחברות העסקיות כחשבים או כמנהלי כספים ראשיים. רואי חשבון אלה מאוגדים ברובם בפורום מנהלי כספים ראשיים CFO.

 

הגדרה חוקית בישראל
הגדרת מקצוע ראיית החשבון בישראל לפי חוק רואי-חשבון תשט"ו-1955, סעיף 1:

 

"ראיית חשבון" פירושו – בדיקתם, בקרתם או אישורם של כל מאזן, חשבון ריווח והפסד, חשבון הכנסות והוצאות, חשבון תקבולים ותשלומים וכל חשבון כיוצא בהם, ומילוי כל תפקיד אחר שנתייחד או שיתייחד בחיקוק לרואה חשבון, להוציא ניהול חשבונות;

 

"רואה חשבון" – מי שבידו רישיון בר תוקף שניתן לפי חוק זה.

לקבלת הסבר ופרטים מיועץ מקצועי