נסיעות לחו"ל כהוצאה מוכרת

הוצאות נסיעה לחול יוכרו אם הנסיעה והשהייה בחול נועדו לצורך ייצור הכנסות ובתנאים שנקבעו על ידי נציב מס הכנסה

הוצאות אלו יוכרו גם לגבי נסיעות של אנשים מטעמו של העסק, לרבות עובדיו.

הוצאות יוכרו רק באם הנסיעה והשהייה בחו”ל היו הכרחיים לפעילותו של העסק, במובן שהנסיעה נועדה לשמירה על הקיים בפעילות העסקית. דהיינו, הנסיעה לחו”ל אינה לצורך יצירת פעילות חדשה, אלא לשם פעילותו השוטפת של הנוסע. כגון לשם ביצוע קניות לעסק, או לשם פיתוח הקשרים עם ספקים ולקוחות פוטנציאלים, השתלמויות שוטפות וכיוצא באלו.

מערכת הנהלת חשבונות מפרטת את ההוצאות המוכרות בקשר לנסיעות לחו”ל, הנן כדלקמן:

1. הוצאות לרכישת כרטיסי טיסה – מוכרת מלוא ההוצאה בגין כרטיסי הטיסה במחלקת תיירים ובמחלקת עסקים. לא יוכרו הוצאות מעל לסכום עלות כרטיס טיסה במחלקת עסקים באותה טיסה. שתי נסיעות או יותר שלא הייתה ביניהן שהייה רצופה בישראל של 14 יום לפחות, ייחשבו כנסיעה אחת לעניין מספר הלינות.
2. הוצאות שהייה אחרות – יוכרו הוצאות השהייה המיועדות לכסות את עלויות המזון והוצאות אחרות בחו”ל, לרבות הוצאות לינה אף ללא אסמכתאות, עד הסכום שנקבע לכל יום שהייה בחו”ל. אם יוצגו קבלות בגין הלינה, יוכרו הוצאות שהייה עד סכום נמוך יותר שנקבע, לכל יום שהייה, בנוסף להוצאות הלינה שיוכרו לפי הקבלות שהוגשו.
3. הוצאות שכירת רכב בחו”ל – תוכר הוצאת השכירות בפועל, עד לתקרה שנקבעה בתקנות.
4. הוצאות חינוך ילדים בחו”ל – כאשר השהייה בחו”ל עלתה על 10 חודשים, יוכרו הוצאות לחינוך הילדים שטרם מלאו להם 18 שנים בשנת המס עד לסכום תקרה שנקבעה לעניין זה. במקרים חריגים ניתן לבקש הוצאות חינוך העולות על התקרה האמורה וללא הגבלת סכום, בכפוף לאישור נציב מס הכנסה. הכול בהתחשב במקום המגורים ובתנאי הלימוד.

הוצאות לנסיעות לחו”ל למדינות המזרח הרחוק, הכלולות ברשימה שקבע נציב מס הכנסה, יוכרו בסכומים העולים בשיעור של 25% על הסכומים והתקרות האמורים לעיל.

יש חובה להכין דוח נסיעות לחו”ל שלפיו נתבעות ההוצאות שהוצאו לצורך הנסיעה והשהייה בחו”ל,הדוח יכלול את שם הנוסע, תפקידו, יעד הנסיעה (כל מדינה בנפרד), מטרת הנסיעה, ימי השהות העסקיים בחו”ל (בכל מדינה בנפרד, מאיזה תאריך ועד איזה תאריך) וסכום ההוצאה שהוצאה לכל סעיף. לצורך הוכחת עלויות הנסיעה יש להציג אסמכתאות נאותות. באם המסמכים כוללים גם הוצאות עבור אנשים נלווים אשר נסיעתם הייתה חיונית לצורכי העסק, יש לערכן ולהציגן בנפרד.

ימי שהייה לצרכים פרטיים והוצאות נסיעה של בני משפחה שאינן קשורות לייצור ההכנסה של הנוסע, לא יוכרו כהוצאות מוכרות, בהיותן הוצאות פרטיות. כאשר לא ניתן להפריד בין הוצאות הנסיעה העסקיות לבין ההוצאות הפרטיות של הנוסע ו/או של בני משפחתו, לא יוכרו ההוצאות כלל. כאשר ניתן להמציא תחשיב מפורט להוצאות המיוחסות אך ורק לחלק העסקי, בנפרד מההוצאות הפרטיות – יוכרו ההוצאות המיוחסות לחלק העסקי כהוצאות מוכרות.

הוצאות למימון נסיעות לחו”ל של עובדי העסק, יוכרו ככלל, עד גובה ההוצאות שבהן נשא המעביד, בכפוף לתנאים האמורים לעיל. יתרת החזרי ההוצאות שיחזיר מעביד לעובד, מעל סכומי התקרה שנקבעו בתקנות האמורות, לא יוכרו כהוצאות מוכרות, אלא אם גולמו ונוכה מהן מס במקור כאילו היה מדובר בהוצאות שכר.

עובד שנשא בעצמו בהוצאותיו, לא יוכל, ככלל, לנכות אותן כהוצאות מוכרות מהכנסתו מעבודה.

המידע לקוח מתוך ספר “הוצאות מוכרות למס” מאת עו”ד רו”ח רמי אריה בהוצאת מיסים
ועסקים בע”מ – www.ralc.co.il

חזרה לרשימת מאמרים