עשרת הדיברות לרואה חשבון המוזמן לחקירה פלילית

אלי דורון, עו"ד - אפי אוחנה, עו"ד

בשנים האחרונות אנו עדים יותר ויותר לנקיטת הליכים פליליים בגין עבירות על דיני המס, כנגד גורמים מקצועיים, אשר היינו רגילים לזהותם כנותני שירותים לנישום, ובעיקר, רואי חשבון, עורכי דין ויועצי מס, בגין עבירות מס בהן המייצגים הנם "מבצעים משניים", היינו, נותני שירותים ללקוחותיהם- הנישומים (להבדיל מעבירות מס בהם המייצגים הנם "מבצעים עיקריים").

 

מאת: אלי דורון, עו"ד – אפי אוחנה, עו"ד dtlaw@taxlawyers.co.il
האחריות הפלילית של מייצגים קיימת הן על פי חוק העונשין הקובע עונש מאסר של עד חמש שנים ל"מי שמוסמך או נדרש על פי דין ליתן תעודה העשויה להשפיע על זכויותיו של אדם, והוא נותן אותה ביודעו כי היא כוזבת בפרט מהותי", והן על פי חוקי המס. כך למשל, חוק מע"מ קובע הוראות עונשיות, שבצידן עונש מאסר, לגורמים אשר מסרו ידיעות לא נכונות או לא מדויקות בדרגות חומרה שונות, וכן למי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו ופקודות מס הכנסה קובעת סנקציות פליליות למי שסייע בעריכת דו"ח הכולל ידיעות לא נכונות.

 

בין אם רואה החשבון נחשד בעבירה פלילית ובין אם לאו, הרי שעם תחילתה של כל חקירה פלילית כנגד הנישום, מוזמן רואה החשבון המייצג לחקירה שמטרתה לבסס את אחריותו של הנישום לתוכנם של ספרי החשבונות והדוחות הכספיים אשר הוגשו על ידו ואשר נערכו על ידי רואה החשבון. במסגרת חקירה זו ישאל רואה החשבון על טיב יחסיו עם הנישום, השיחות וההתייעצויות שקיימו הם, המידע שנמסר לרואה חשבון על ידי הנישום או מי מטעמו, הבדיקות והחקירות שנערכו על ידי רואה החשבון ועוד כהנה וכהנה שאלות אשר נחוצות לחוקרים על מנת לבסס את החשדות כנגד הנישום או כנגד רואה החשבון. לחקירה זו עשויות להיות השלכות הרות גורל על הנישום, וכמובן על רואה החשבון הנחשד בביצוע עבירות פליליות, ומשכך יש להתייחס אליה בכובד ראש.

 

להלן נציג את "עשרת הדיברות" לרואה חשבון המוזמן לחקירה פלילית, בין אם הוא מוזמן להעיד בעניין לקוחו הנחשד בעבירות פליליות ובין אם הוא עצמו חשוד בביצוע עבירות פליליות, אשר יהיה בהם כדי לסייע בהמשך לנישום ולרואה חשבון בניהול ההליך הפלילי.

 

1. הדבר הראשון במעלה בחשיבותו הנו להבין את הסטטוס שבו מצוי רואה החשבון: האם הוא מוזמן לחקירה כעד או כחשוד. כאשר רואה החשבון אינו חשוד בעצמו בביצוע עבירה פלילית, הרי שהודעתו הנה "עדות" רגילה. מאידך, רואה חשבון החשוד בביצוע עבירה פלילית נחקר תחת אזהרה לפיה דבריו עשויים לשמש ראייה כנגדו. לעיתים, רואה חשבון מוזמן לחקירה כעד ובמהלך עדותו מתגלים עובדות המקימות חשד לביצוע עבירות פליליות על ידי רואה החשבון. במקרה כזה, רשאים החוקרים במהלך החקירה להזהיר את רואה החשבון כי מעתה הוא נחקר כחשוד. להבחנה זו בין עד לחשוד חשיבות רבה שכן זכויות מסוימות, כפי שיפורטו בהמשך, קיימות אך ורק לחשודים.

 

2. ככלל, ההודעה שתיגבה מרואה החשבון עדיפה על פני עדות עתידית בע"פ בבית המשפט, ולמעט מקרים חריגים ויוצאי דופן, גרסה מאוחרת הסותרת את האמור בהודעה תידחה על ידי בית המשפט, ובית המשפט אף יכול להרשיע את הנאשם בהסתמך על הודעתו של רואה החשבון בחקירתו.

 

3. רואה חשבון הנחקר כחשוד תחת אזהרה זכאי להיוועץ עם עורך דין ומקום בו מבקש רואה החשבון להיוועץ עם עורך דין, יש להתיר לו לעשות כן בהקדם האפשרי. אי יידוע רואה החשבון על זכותו להיוועץ עם עורך דין על ידי חוקריו עשוי למזער את המשקל שיינתן להודעה בבית המשפט ובמקרים חריגים אף להביא לפסילת ההודעה.

 

4. רואה חשבון אינו רשאי שלא למסור מידע בעניינו של הנישום אותו הוא מייצג בטענה של חסיון רו"ח- לקוח. זאת להבדיל מזכותם של בעלי מקצועות אחרים (עורך דין, רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי וכהן-דת). פקודת הראיות אינה מעניקה חסיון על המידע הנמסר לרואה חשבון מאת לקוחו. אמנם כללי האתיקה של רואי חשבון קובעים כי גילוי, שלא בהסכמת הלקוח, של דבר שהובא לידיעתו של רואה חשבון תוך כדי מתן שירות מקצועי ללקוח ויש לו קשר ענייני לשירותו המקצועי הניתן לאותו לקוח הנה התנהגות אשר אינה הולמת את כבוד המקצוע, אולם הוראה זו מסויגת בכך שגילו, כאמור, לא יהווה הפרה של כללי האתיקה מקום בו חייב רואה החשבון לגלות את המידע על פי דין.

 

5. יש להגיע לחקירה מוכנים, ללמוד לפני החקירה את התיק של הנישום ולעבור על מסמכים רלבנטיים, על מנת שלא להיות מופתעים במהלך החקירה. רשלנותו של רואה חשבון כלפי לקוחו יכולה לבוא לידי ביטוי לא רק במהלך עבודתו השוטפת כי אם גם באופן בו מבטיח רואה החשבון כי האינטרס של לקוחו לא יפגע, וברי כי רואה חשבון המגיע לחקירה מבלי להתכונן אליה כמוהו כמי שמתרשל במילוי תפקידו.

 

6. רואה חשבון הנחקר כחשוד תחת אזהרה רשאי לשמור על זכות השתיקה ולא להשיב לשאלות חוקריו. חשוב להדגיש כי להבדיל מהזכות שלא להשיב על שאלות המקימות חשש להפללה עצמית, זכות אשר נתונה לכל עד, בין אם הוא נחקר תחת אזהרה כחשוד ובין אם לאו, הזכות שלא לענות על שאלות באופן גורף ("זכות השתיקה") מוקנית אך ורק לחשוד הנחקר תחת אזהרה. עם זאת חשוב לציין, כי על פי החוק, אי מתן תשובות לשאלות עשוי לשמש כראיה כנגד העד אשר בחר לשתוק.

 

7. במסגרת החקירה ניתן להשיב על שאלות "אני לא זוכר" "אני צריך לבדוק" וכדומה. מוטב שלא לענות באופן ענייני לשאלות, מאשר לומר דברים אשר אינם מדויקים ואשר רואה החשבון אינו משוכנע בנכונותם, העלולים לגרום נזק.

 

8. הודאה של רואה חשבון הנחקר כחשוד, בעבירות המיוחסות לו, אשר בהסתמך עליה מרשיע בית המשפט את רואה החשבון, צריכה להינתן "חופשית ומרצון". היינו, הודאה אשר נמסרה מבלי שהופעלו על רואה החשבון אמצעים פסולים על ידי החוקרים, ובכלל זה, אלימות או איום באלימות, יצירת לחצים נפשיים בלתי הוגנים, שימוש בשיטות חקירה בלתי הוגנות וכדומה. הודאה אשר ניתנה שלא "חופשית ומרצון" דינה להיפסל.

 

9. בטרם חתימה על ההודעה יש להקפיד לקרוא את תוכנה ובמידת הנדרש אף לתקן דברים שאינם משקפים את אשר נאמר במהלך החקירה. טענה מאוחרת של רואה החשבון כי הודעה החתומה על ידו אינה מדויקת או שחסרים בה דברים אשר נאמרו על ידו, תידחה ברוב המקרים על ידי בית המשפט.

 

10. לבסוף, יש לזכור כי החוקרים עושים את עבודתם ואינם מחפשים לפגוע בזדון בנחקר זה או אחר. רצוי וכדאי לשתף פעולה עם גורמי החקירה, להתייצב לכל החקירות כפי שמתבקשים, להמציא מסמכים אותם נדרשים על ידי החוקרים ולשמור על אוירה חיובית וראויה. התנהגות מעין זו, הגם שאין בה כדי לשנות מן האחריות הפלילית בסופו של יום, הרי שעשויה היא לעמוד לזכותו של הנאשם בבוא בית המשפט לגזור את דינו.

 

אנו תקווה כי רשימה זו תסייע בידי רואי חשבון הנקלעים לסיטואציה אשר זרה להם ומוצאים עצמם מוזמנים לחקירה פלילית.

לקבלת הסבר ופרטים מיועץ מקצועי