עצמאי או חברה

השאלה האם להישאר עצמאי או להתאגד כחברה מעסיקה עצמאיים רבים

להלן מערכת השיקולים שיש לקחת בחשבון לצורך קבלת ההחלטה על הפיכת העסק העצמאי או השותפות לחברה בע"מ… או להפך. אדון בקצרה בחלק מהשיקולים. לגבי הרחבת הדיון והשיקולים רצוי להתייעץ עם בעלי מקצוע.

הגבלה באחריות

חברה בע"מ הינה גוף משפטי נפרד מבעליו, גוף אשר יכול לבצע פעולות, לתבוע או להיתבע והוא אף מוגדר בפקודת מס הכנסה כ"אדם". מהסיבה הזו לא ניתן לרדת לנכסיו של בעל החברה.

כאשר באים לתבוע את החברה, קיים מסך (המונח "הרמת מסך" בדיני חברות מתייחס לנקודה זו) בין החברה לבעלים, כך שגוף המעוניין לתבוע את החברה או בעליה, לא יכול לעבור את ה"מסך" המפריד בין הבעלים לחברה ועליו לתבוע את החברה בלבד.

אם יזכה, יוכל לרדת לנכסי החברה בלבד – במידה והם קיימים. רק בנסיבות מאוד מסוימות, שלא כאן המקום לפרטן, ניתן לרדת לנכסי הבעלים. אציין רק כי מדובר בעניינים של חוסר תום לב, הברחת נכסים ועוד.

המונח חברה בע"מ משמעותו חברה בעירבון מוגבל, כלומר ערבות הבעלים מוגבלת לסכום שהושקע בחברה ולא ניתן להיפרע מהם מעבר לכך. בעסק עצמאי, לעומת זאת, ניתן לרדת לכל נכסי הבעלים כולל דירה, רכב ושאר פריטי רכוש פרטי.

אי לכך מי שחושב שהוא עלול להיקלע לתביעות או הוא חשוף לסיכונים כלשהם או כספיים או אחרים, טוב יעשה אם ינהל את עסקו כחברה בע"מ.

שיעורי מס נמוכים יותר על רווחים בלתי מחולקים

שיעור המס על רווחי חברות בשנת 2020 הינו 23% זאת לעומת כ-50% על עצמאים ושכירים, שלא לדבר על ביטוח לאומי. כלומר מרווח של 100 ש"ח יישארו בידי החברה 77 ש"ח, ובידי העצמאי או השכיר רק 50 ש"ח. אי לכך מי שינהל את עסקיו באמצעות חברה ישלם רק 23% מס על הרווח הבלתי מחולק. יש לשים לב לביטוי "הרווח הבלתי מחולק" וכאן נמצא המפתח לבדיקת הכדאיות.

חברה אשר מרוויחה 30,000 ש"ח בחודש ומחלקת את כל הסכום הנ"ל לבעלים כמשכורת, הרי שהבעלים ישלמו שיעורי מס רגילים החלים על עצמאי ושכיר – שיעורים היכולים להגיע ל- 50%. במקרה זהה לא יישארו בידי החברה רווחים כלשהם שבגינם ניתן ליהנות משיעורי מס מופחתים כלעיל, ולכן נאמר כי שיעורי המס הנמוכים הינם בגין רווחים בלתי מחולקים.

אם אותה חברה תשלם לבעלים משכורת של 15,000 ש"ח, יישאר מספיק כסף בגינו ניתן יהיה ליהנות ממיסוי מופחת. רק רווחים שלא יחולקו יחויבו בשיעור 23% ולכן החברה צריכה להרוויח סכום כזה, שאחרי תשלום שכר לבעלים – יישאר ממנו סכום אשר יחויב בשיעורי מס החברות הנמוכים. רק בצורה זו תוכל החברה ליהנות משיעור מס החברות המופחת.

מקובל לחשב את "נקודת האיזון" הזו באופנים שונים, אולם מבלי להיכנס יותר מדי לפרטים הייתי אומר כי מעל רווחים של 30,000 ש"ח לחודש רצוי לשקול הקמת חברה בחיוב, ולהפך. מי שלא צפויים לו רווחים כאלה, מהבחינה הזו, יכול בהחלט לשקול להפוך לעצמאי.

חיסכון בדמי ביטוח לאומי

חברה לא משלמת דמי ביטוח לאומי על רווחים בלתי מחולקים, ואילו עצמאי ושכיר משלמים דמי ביטוח לאומי על הכנסתם עד לתקרה של כ- 42,000 ש"ח לחודש.

עלויות ניהול חשבונות ודוחות לרשויות

בניגוד לעסק עצמאי אשר מנהל את חשבונותיו בשיטה החד צידית, חברה צריכה לנהל את חשבונותיה בשיטה הכפולה – שיטת ניהול חשבונות מסובכת ויקרה יותר. פרט לכך מחיר עריכת דוח שנתי של עצמאי למס הכנסה נמוך בהרבה מאשר המחיר עבור הגשת דוחות של החברה.

זו האחרונה מחויבת בהגשת מאזנים ודוחות הרבה יותר מורכבים, שעלות הכנתם על ידי רואה חשבון יקרה הרבה יותר מעלות ההכנה של דוח אישי (אשר גם יועץ מס יכול להגישו ואין חובה – כמו בחברה – שיגיש אותו רואה חשבון).

ההבדל במחיר יכול לנוע בין עלות שנתית של כ – 5,000 ש"ח בממוצע, לבין עלות שנתית של כ 20,000 ש"ח בממוצע (כאשר מדובר בחברה קטנה). ניתן לציין כי עצמאי יכול להגיש את הדוח בעצמו וחברה אינה יכולה לעשות כן.

הוראות ניהול ספרים החלות על העסק

הוראות מס הכנסה קובעות מבחנים על פיהם חייב כל עסק לנהל את ספרי החשבונות שלו.

במידה וההוראות קובעות חובת ניהול ספרים בשיטה הכפולה (מבחנים של מחזור ו/או כמות עובדים), הרי הואיל וממילא העסק חייב בניהול ספרים בשיטה הכפולה השיקול של עלויות ניהול ספרים מצטמצם שכן גם עסק עצמאי אשר מנהל ספרים בשיטה זו חייב בהגשת מאזנים.

צבירת ותק לתשלום פיצויים פטורים ממס לבעלים כשכיר בעל חברה

בעל חברה הופך להיות עובד שכיר של החברה, וככזה זכותו לקבל פיצויים פטורים ממס במועד פרישתו (עצמאי אינו זכאי לפיצויים פטורים ממס).

יש לקחת שיקול זה, שמשמעותו צבירה של משכורת אחת פטורה ממס (בגבול הפטור) לכל שנת-מס בה עבד בעל השליטה.

קיזוז הפסדים – מהעסק הפרטי או מכמה עסקים המופעלים במקביל

שיקול חשוב הינו האם לעסק יש הפסדים צבורים, הואיל ושינוי מעמד העסק יגרום לאובדן ההפסדים הצבורים וחוסר אפשרות לקזז אותם מרווחי העתיד. שיקול זה תקף גם לעצמאי העובר להיות חברה וגם לבעל חברה השוקל להפוך חזרה לעצמאי, בשל הקטנה בהיקף העסקים ועלויות ניהול גבוהות.

אדם שהינו בעל מספר עסקים חייב לתכנן באופן זהיר מאוד את אופי ההתארגנות. הואיל ונתקלתי במצבים רבים בהם חוסר תכנון נכון גרם לתשלום מיסים על ידי בעלי עסקים שמצד אחד הרוויחו בעסקים מסוימים, אך מאידך הפסידו בעסקים אחרים – אילו היו מתארגנים בצורה נכונה היו חוסכים את כל תשלומי המס המיותרים בשל האפשרות לקזז הפסדים בין כל העסקים. על מנת לסבר את האוזן אציין כי אין אפשרות לקזז הפסד מעסק עצמאי כנגד רווחים של חברה ולהפך, ואין אפשרות לקזז הפסדים בין מספר חברות בבעלות משותפת.

תכנוני מס ומיסוי רווחי הון

פעילות כחברה פותחת פתח רחב לתכנוני מס שלא כאן המקום לפרטם בשל קוצר היריעה; אולם יש לקחת נקודה זו בחשבון ולהתייעץ עם בעל מקצוע. אציין רק את ההבדלים שבין מס הכנסה בשיעור 50%, מס-חברות בשיעור 31% ומס רווחי הון בשיעור 20%. צאו וחשבו כמה מס אפשר להרוויח הן בסיווג של עסקה והן באופי הגוף אצלו נוצר הרווח.

רכישת נכס מקרקעין, הצורך וסכום ההשקעה הנדרש לרכישת רכוש ציוד ועוד

אציין רק את העובדה כי השקעה מהותית בנכס מניב, לדוגמא, הממומנת בהון זר – תהיה עדיפה בחברה בע"מ הואיל והרווח שימוסה בשיעורים נמוכים ואי תשלום ביטוח לאומי על הכנסה זו, יוצר מקורות פנויים שלאחר מס עולים בהרבה על אלה שימצאו במישור הפרטי. מאידך, יש לקחת בחשבון את הבדלי המס בין רווח הון במישור הפרטי שנשאר ב"כיס" הפרטי לבין רווח הון של חברה אשר ימוסה שוב לצורך העברתו ל"כיס" במישור הפרטי.

כמו כן במידה ולעסק נדרשות השקעות בציוד, הרי שפעילות כחברה תותיר הון פנוי בסכומים גבוהים יותר בשל המיסוי הנמוך החל על החברה. מסקנה – אין מסקנה חד משמעית מפאת השיקולים הרבים ואופי שונה מעסק לעסק.

אולם כדי בכל זאת לתת מענה תכליתי למי שיצא מבולבל מכל האמור לעיל, אומר בקצרה:

אם אין לעסק סיכוני צד ג' או חשיפה לסיכונים כספיים (בנקים ,שותפים וכדומה) והעסק לא מרוויח יותר מ 20,000 ש"ח לחודש – עדיף להישאר כעצמאי. עסק כזה, סביר שישלם את כל ההכנסה כשכר לבעלים, כך שכל ההכנסה הופכת להיות ממוסה במישור הפרטי ולא תישאר במישור החברה הכנסה ממנה ניתן יהיה ליהנות משיעורי מס וביטוח לאומי מופחתים.

למאמרים נוספים בנושא הנהלת חשבונות לחץ כאן