הוצאות חניה כהוצאה מוכרת

מערכת הנהלת חשבונות מפרטת: הוצאות חנייה יוכרו לפי הכללים האמורים להוצאות רכב

יש להכיר בהוצאות לפי החלק היחסי העולה על 9,900 ק"מ שנסע הרכב בשנה או 25% מההוצאות, לפי הגבוה מביניהם, ובהתאם לשאר ההוראות האמורות לגבי ההכרה בהוצאות החזקת רכב כהוצאות מוכרות.

החל מיום 1.1.2000 קיימת הבחנה בין סוגי מקומות החנייה, מערכת הנהלת חשבונות מפרטת:

חנייה במקום העבודה של רכב בעל העסק – הוצאות החנייה יוכרו בניכוי כאשר הוצאו לצורך ייצור ההכנסה ולשם כך בלבד. חנייה במקום העבודה של רכב העובד – הוצאות החנייה יוכרו בניכוי על פי מבחני טובת המעביד או טובת העובד. דהיינו, ההוצאות יוכרו בניכוי למעביד, רק כאשר החנייה של רכב העובד במקום העבודה הרגיל היא באופן מובהק לטובת המעביד ולא להנאת העובד.

חנייה שאינה במקום העבודה או סמוך אליו – הוצאות החנייה ייחשבו כחלק מ"הוצאות החזקת הרכב" ויוכרו כהוצאות מוכרות בהתאם להוראות ההכרה בהוצאות החזקת רכב. דהיינו, באופן יחסי לסך הק"מ שנסע הרכב במשך השנה ביחס ל-9,900 ק"מ או בשיעור של 25% בלבד, לפי הגבוה מביניהם.

ככלל, לא יוכרו הוצאות החנייה לניכוי מהכנסותיו של העובד עצמו, אף באם הוא בעל הרכב.

המידע לקוח מתוך ספר "הוצאות מוכרות למס" מאת עו"ד רו"ח רמי אריה בהוצאת מיסים
ועסקים בע"מ – www.ralc.co.il

חזרה לרשימת מאמרים