בגדי עבודה כהוצאה מוכרת

בתקנות נקבע כי רכישות ביגוד, לרבות נעליים לצורכי עבודה, יוכרו כהוצאות מוכרות, בכפוף לקיומו של אחד מהתנאים

הוצאות לרכישת ביגוד לצורכי העבודה, הנן, דרך כלל, בבחינת הוצאות מעורבות, במובן זה, שביגוד יכול לשמש הן לצורכי העבודה והן לצרכים פרטיים לאחר שעות העבודה

מערכת הנהלת חשבונות מפרטת:

בתקנות נקבע כי רכישות ביגוד, לרבות נעליים לצורכי עבודה, יוכרו כהוצאות מוכרות, בכפוף לקיומו של אחד מהתנאים הבאים:

  • ניתן לזהות בהם, באופן בולט, השתייכות לעסקו של דורש ההוצאה.
  • על פי דין קיימת חובה ללבוש את הביגוד.

אולם, גם כשמתקיים אחד מהתנאים האמורים, לא יוכרו כל ההוצאות לביגוד, אלא לפי הכללים הבאים:

  • כאשר הביגוד ניתן לשימוש אך ורק לצורכי עבודה – יוכרו הוצאות רכישתו במלואן.
  • כאשר ניתן להשתמש בביגוד גם שלא רק לצורכי עבודה, יוכרו רק 80% מההוצאות לרכישתו.

רכישת ביגוד לעובדים כאשר הביגוד לא נועד לשמש לצורכי העסק, והנהנה העיקרי ממנו הוא העובד, ייחשב לטובת הנאה שיש לזקוף להכנסת העובד לצורך חישוב המס. יכול שפריטי ביגוד מסוימים ייחשבו כהוצאות מוכרות שהנהנה העיקרי מהם הוא המעביד, ואילו פריטי ביגוד אחרים, שנתן אותו מעביד לעובדיו, ייחשבו כטובת הנאה לעובדים.

המידע לקוח מתוך ספר "הוצאות מוכרות למס" מאת עו"ד רו"ח רמי אריה בהוצאת מיסים
ועסקים בע"מ – www.ralc.co.il

חזרה לרשימת מאמרים

לקבלת הסבר ופרטים מיועץ מקצועי